זה שיח שהיה בבית תמיד, שיח שמדבר את החוזקות והאתגרים, ששם את הדברים כמו שהם.
בגיל 9 יובל שאל אותי אם יש לו אוטיזם (רוצים לקרוא על הרגע הזה? כנסו לפרק בבלוג שלי: https://did.li/LptTY).
עניתי שכן והוא הסביר שקישר בין הסרטון שהראינו לו דיי הרבה לבין מה שאני מספרת לו ושהוא רואה.
גם הכיתה של יובל יודעת שיש לו אוטיזם…
בכל זאת, הוא הופיע בשלטי חוצות מטעם אלו"ט ליום האוטיזם הבינלאומי.
ועדיין אם הייתם שואלים ילד מהכיתה או בכלל, מבוגר – מה זה אוטיזם,
הסיכוי שהוא יידע הוא אפסי.
כי אם הכרת ילד אחד על הספקטרום, הכרת רק ילד אחד על הספקטרום.
כל ילד הוא עולם ומלואו והקושי מתבטא בכל מיני דרכים.
אצל כל אחד אחרת ממש.
החלטנו במשותף לאפשר ליובל להציג דרך עיניו את האוטיזם שהוא חלק מחייו,
דרך החוזקות, הקשיים שמתמודד איתם ואיך החברים בכיתה יכולים לעזור לו.
השבוע, המפגש התקיים.
אמירה שמלווה את יובל ואותנו מהגן כמנחת שילוב הצטרפה אליו.
כדי להיות עיניים טובות עבורו ולמה שיבקש וגם בכדי לפתח שיחה בכיתה על אוטיזם, שילוב, חברות ובכלל.
ערב המפגש, המחנך ומי שאחראית על השילוב בבי"ס התקשרו לחדד מה המסר, לוודא שיובל יקבל במה ומקום וזמן שהוא.
מצרפת לכם תמונות מרגע מכונן שמסכם בתוכו 12 שנים של מסע!
וילד אחד שגאה בעצמו, חי ונושם בתוך העור של עצמו, את מי שהוא!
שיודע שיש מעטפת ומשפחה עצומה סביבו שתמיד נמצאת בשבילו, איתו מצדדיו ומאחוריו.
ילד שמגייס את החברים מהכיתה עבורו ועבור כל ילד בכיתה שחווה קשיים, בדידות לפעמים
ומלמד את הילדים דרך זה איך אפשר להיות חברים יותר טובים האחד לשני.
עשור אחד קודם, זה היה החזון שלי לילד שלי שאובחן!
המצפן 
לצו ליבי, שיהיה נאמן לעצמו, שיהיה לו נוח בתוך העור של עצמו 
יואו, איך שאני גאה בילד הזה 
!!!!
