"#לעבוד עם מה שיש"

השנתיים האחרונות לימדו אותנו שיעור חשוב בגמישות והתמודדות בתנאי חוסר וודאות.
ימי הקורונה זימנו עבורנו אתגרים מגוונים כמו בידודים, חולי, בידוד חברתי, חוסר בשגרה.
זו התמודדות בלתי פוסקת בתנאים של אי ודאות מתמדת.
מה מבחין בין הורים שמתקשים להסתגל ולתפקד,
לבין הורים שמפגינים הסתגלות טובה לשינויים בהורות בכלל ובהורות מיוחדת בפרט?

התשובה לשאלה זו מבוססת על המושג חוסן.

איך מייצרים תחושה של שליטה ויציבות בתוך אי הוודאות?
איך אני כהורה מייצר "אי של אפשר" בתוכי? איך לומדים #לעבוד עם מה שיש ולהצליח?
בהרצאה אשתף דרך נקודות מסע וסיפורים מרגשים מחיי כאימא לילד עם צרכים מיוחדים,
איך #לעבוד עם מה שיש.
נשוחח על כל אלה ונלמד דרך מודלים פשוטים איך מייצרים חוסן אישי ומשפחתי.

"5 עוגנים שיכולים לשנות לכם את המציאות המשפחתית המיוחדת!"

הרצאה פרקטית שתאפשר לכם כבר לצאת מההרצאה עם 5 כלים ישימים לשימוש בבית.
בואו לגלות כלים פשוטים, שפשוט עובדים ויכולים לעשות מהפך בחוויה המשפחתית שלכם.

במהלך ההרצאה יינתנו ידע וכלים להורות רגועה ושמחה יותר

וכן תשובות לשאלות שמעסיקות אתכם.

"הורות על הרצף"

היא הרצאת השראה המזמינה להתבונן על הורות מיוחדת דרך ה"חיים על הספקטרום".
ההרצאה מרגשת ונוגעת ללב, עוברת דרך נקודות מסע וסיפורים מרגשים מחייה של אימא מיוחדת.
במהלכה יינתנו ידע וכלים להורות רגועה ושמחה יותר וכן תשובות לשאלות שמעסיקות אתכם.
כמי שמתנסה בחיים במלואם, תוך גילויי אומץ הלב הנדרש כדי להרגיש, להיות ולחיות, וכמי שיודעת פחד וחרדה מהם,
אני בוחרת לשתף אתכם במסע הזה איתי ולהראות לכם שזה אפשרי!

בואו לגלות איך אפשר לחיות את החיים במלואם, לצד האבחון ולמרות המורכבות שכרוכה בלגדל ילד על הרצף האוטיסטי.

"אמנות השילוב של ילד המאובחן על הרצף"

ילדכם מאובחן על הרצף האוטיסטי ואתם שוקלים לשלב אותו במסגרת  חינוך "רגיל"?
השילוב מציע לילדים עם צרכים מיוחדים יתרונות רבים, אך קיימים גם מספר חסרונות.
נכון להיום, השילוב כפי שמציעה המערכת מורכב ולוקה בחסר עד מאד ופעמים רבות לא נעשה בצורה נכונה.
גם מערכת החינוך המיוחד אינה ערוכה כלפי הצרכים המשתנים של הקשת הרחבה של הילדים
ולכן היא יכולה לתת מענה רק לחלק מהילדים ולחלק גדול מאוד – לא.
בואו נדבר על זה!
מהי המסגרת המיטיבה לילדי? ואם אני כן מעונין לשלבו, מה באמת נדרש ממני כהורה?
על מי האחריות שהילדים יתפתחו אל המקום האופטימלי האפשרי ביחס ללקות שלהם – כל אחד ברמת התפקוד שלו? ואיך עושים את זה הכי טוב?