זה נורמלי להרגיש כל מה שאתם מרגישים

אם אתם כועסים, שמחים, עצובים, מפחדים, חרדים, מאוכזבים – הכל ליגיטימי.

חוסן זו המומחיות שלי, זה הפורטה שלי.
ולמרות זאת, גם אני קפאתי ביום ראשון 8.10.23.
בראש ספרתי לעצמי שהכל יהיה בסדר,
הרי עברנו שואה ואפילו לא היתה לנו מדינה.
אבל הגוף, הגוף סיפר אחרת.
ראיתי מסביבי את אחיותיי יוצאת לדרך, מקימות חמל"ים לעזרה מתגייסות לפעולה.
ואני?
אני נעתי בין השרותים כל דקה לבין להתחבא מתחת לשמיכה.
קפאתי עוד יותר בחזרה.
זה נורמלי. זה ממש בסדר.
תזכרו שזה רק כרגע!
זה לא אומר שמחר תגיבו באותו האופן.

תנו מילים וביטוי לתחושות שלכם. זה נקרא שיום רגשות – "אני מפחדת, אני מרגישה ש…".
זה נותן תוקף ומפחית מהעוצמה, של הפחד, של החרדה, של התחושה.

עם ילדים קטנים וילדים שלא מדברים – קחו גרב על היד ושחקו איתם משחק – השתמשו בשאלות.
אל תניחו הנחות תנו לביטוי / מילים שלהם להוביל
עשו ציור משותף – קחו דף ושימו נקודה, בקשו מהם גם לשים נקודה ותראו מתי אתם נפגשים…
ילדים אוהבים את זה, זה מקרב ומייצר תחרות כיפית.

במידה ומישהו מרגיש צורך לדבר, לבכות, לנרמל, לקבל חוזק ועזרה
אני כאן

קחו ממני קצת עד שיהיה לכם משל עצמיכם

שרון
המרכז להורות מיוחדת