נתקעתם פעם עם הרכב ? נגמר לכם המצבר?
עלה החום במחוג? נגמרו המים ברדיאטור?
לי זה קרה. ולא פעם אחת.
רק לא עם הרכב.
עליו אני שומרת כמו נץ. אמיר קורא לי "ששון" מרוב שאני ייקה, לא מחנה בין רכבים צמוד – שלא יישרטו את הדלתות כשילדים פותחים, לוקחת לטיפול בזמן במוסך, ערה למה דורש החלפה, יודעת להחליף פנצר (תודות לאבא העיראקי שלי שפינצר לי את הגלגל בנסיעה ראשונה והרים מכסה מנוע בכדי שאלמד לפני ולעולם לא אתקע בלי לדעת לחלץ את עצמי). יודעת ולומדת מה שאני צריכה.
ברכב ובבית, אני אלופה בתחזוקה.
בזוגיות…איך לומר? לקח לי כמה שנים.
ההורות המיוחדת הביסה אותי לא מעט פעמים.
הניסיון להיות חדה על הכל, מעורבת ויוזמת, שאב את כל כוחותיי.
היה מקום אחד שבו שחררתי רסן. וחבל.
זה כמעט עלה לי ביוקר.
היום, שנים קדימה, למדתי להחליף פנצר גם בזוגיות. האמת, לא להגיע לפנצר תקול.
אני מתחזקת.
מטעינה מצברים בי ובזוגיות – בלב של ההורות המיוחדת.
בי – שאוהבת טיולים ואויר חו"ל צלול כיין, מוזיאונים, תרבויות ואויר של מטוסים . שואפת לריאות.
באמיר – בן זוגי ובעלי. שאוהב לא פחות ממני.
שנהנה משקט וחוסר מעורבת לאן טסים, מתי, איך וכמה עלה. אני דואגת לסגור הכל: טיסות, מלונות, טיפים ותרבות. חופרת בידע ומוציאה לאור.
הפנמתי שאני טובה (גם בזה בתוך הזוגיות ) ואחרת זה לא קורה. שחררתי באהבה.
אגב, החו"ל הראשון ביחד אחרי האבחון היה כששנינו בדכאון קליני ושתי המשפחות שלחו אותנו בכוח. לאן? ללונדון.
אספר לכם שהרבה מלונדון לא ראינו. אפילו מהפריימרק הכי גדול ברחתי אחרי דקה. לא ענין אותי בכלל.
מה כן עשינו?
פשוט ישנו רוב הזמן באוטובוס האדום hop on hop off, בקומה העליונה בחזית. זוג מיואשים ופשוט ישנים.
חזרנו הביתה עייפים למשפחה שלמה ששמרו על כל הילדים והם כולם היו חולים וגמורים.
אז הפעם, מטעינים מצבר במינכן.
פוסט של מכירה פומבית מבית אלעל ב23:00 בלילה לפני חודשיים העלה זכייה במחיר אטרקטיבי. לקחתי. כירטסתי והודעתי לאמיר לדאוג רק לימי חופש מהעבודה.
מינכן נהדרת, מלא מלא קפה! אהובי, בכל פינה.
מלון משגע ואורבני, בדיוק בסגנון עיצוב כלבבינו, הופעות רחוב, מוסיקה טובה ושווקי אוכל.
ומי נשאר עם הילדים, אתם שואלים???
כהרגלי, משתפת אתכם ב"מאחורי הקלעים":
3 ילדים וכלבה מהממת ערוכים בגנט וטבלת אקסל אחת מסודרת.
סבתא רחל אחת כל יכולה, סבתא אנה מהממת קבלה עוד יומיים עבודה וסבא דוד על תקן נהג הסעות של כולם.
לסופ"ש, פוצלו החבריה בין המשפחות להסרת מכשולים ידועים מראש: ליאם ומיילו אצל דודה אפרת.
ההורים שלי עם יובל ואמה אצל דודה רויטל. וסבתא רחל אחת מנצחת על השאר.
הורים וחברים גוייסו אף הם, הילדים לא מוותרים על חברים. וההורים? מדהימים! משתפים פעולה באופן מעורר השטאות.
הבינו, שום דבר מזה לא מקרי וודאי לא אירעי.
מי שמכיר אותי יודע, יד המקרה היא אופציה אמנם אבל לא בהכרח מחייבת המציאות.
כמנהלת פרויקטים בעברי, מלמדת את הטכניקות לייעול והטרמה בין היתר להורים מיוחדים באופן פרטני.
חושבים שלצאת לחו"ל נראה בלתי אפשרי כשיש ילדים מיוחדים ???
מי ישמור עליהם? מאיפה הכסף? איך אפשר????
גם אני חשבתי בדיוק ככה פעם.
אז חשבתי.
ואז החלטתי שאני מבצעת ומחזירה את השמחה לחיי.
לחיינו.
מתי לאחרונה הטענתם את המצבר האישי ריגשי שלכם?
מתי לאחרונה הטענתם את מצבר הזוגיות שלכם?
רוצים ללמוד איך? ולא, חו"ל זו רק אופציה.
בכל רגע נתון ביום אפשר וכדאי להטעין את המצבר האישי והזוגי.
רוצים לדעת איך?
קבעו פגישה אישית בקליניקה.
כי הכל אפשרי
