כמה פעמים קרה לך שניסית ליישם איזה טיפ או כלי שקבלת? ניסית בבית וזה לא הצליח?

כמה זה יכול לערער?
זה גם קרה לי.
השבועיים האחרונים מאוד עמוסים.
הלו"ז של הילדים חזר לשגרה, לכל אחד מערכת ודרישות שונות.
קבלנו אבחון נוסף לאחד הילדים והרגשתי שאני מאבדת את הראש מרוב מטלות.
אז כמנהלת הפרויקטים שבבסיסי לקחתי לוח מחיק גדול, טוש ופרטתי על טבלה את כל המשימות של הילדים,
מתוך כוונה לאפשר להם לקחת עוד קצת אחריות על הלו"ז שלהם.
הורדתי את כל המלל שהיה בראשי בצורה מאורגנת לטבלה ומדד הלחץ התחיל בירידה ⬇️
הצגתי לילדים והתחלנו לתת בראש.
אממממ. תרתי משמע!

זה התחיל טוב, אבל אז עברה יממה….
הם התחילו לריב, אחד לקח תפקיד שהוא ממלא עבור כולם, לקלל, להתעצבן, מחקו האחד לשני.
יצא מזה רע למרות שההתחלה הייתה מבטיחה
היו רגעים שהסתכלתי מהצד ונשכתי את השפה.
אמרתי לעצמי בלב – זה מה שגדל אצלך? 😱

בערב מחקתי את כל הטבלה, והשארתי את זה כך.
מיואשת ומחוקה בעצמי.
בוקר למחרת, מתארגנים ליום חדש
ליאם התיישב על הלוח לבד, לקח טוש
ויצר טבלה, הכניס פרטים, שעורים, הכנת תיק, חוגים, עזרה בבית,
אמה ויובל הצטרפו והוסיפו גם
הם בחרו להוסיף לבד – פרגון לאחים.

שבוע שלם שהתמידו, מילאו והיו אחראים לעצמם והתחזקו, מילאו משימות בקלות ובשיטתיות
וכל זה באופן עצמאי לחלוטין.
גם מבי"ס התגובות לא איחרו לבוא
אמה חזרה לכתוב ביומן
יובל מכין איתי שעורים לבד
ליאם מעורב, מציע עזרה, מוריד את מיילו הכלבה

זה הדהים אותי איזה שינוי קל לכאורה
כשאני אמרתי כבר כמעט נואש על הטבלה
הם תפסו יוזמה
כשאני זזתי אבל השארתי אפשרות, הם לקחו אותה בשתי ידיים
והבית שב לסדר ולדרך.
אין שביל אחד ברור, מה שעובד לך אולי לא יעבוד לי
זה כמו בופה,

מנסים, מקסימום זה יצליח
את ה-לא כבר יש לנו!
מה שחשוב זה לא לוותר, לאפשר, רק להניח
להניח מצע של אפשרויות
ולתת להם מרחב, פתח


זו דוגמא קטנה מאצלנו בבית – זו האחריות ההורית שלי לספק להם
קרקע בטוחה לניסוי ותהייה, לבדיקה
אני מייצרת איתם חכות 🎏, הפעם ניסיתי לתת להם את הדג 🐠…
פחות עבד וטוב שכך!

זה השיעור אני למדתי בעצמי כאן

נגישות