ילד פגום! כמו מוצר מקולקל

"מיואשת מהדפקט שלי.
אם הייתי יכולה הייתי שולחת אותו למוסד, לאימוץ,
לכל מקום, רק לא משאירה אותו כאן!
אני חושבת שגם ככה אין טעם ללכת אתו לטיפולים כי לא יצא ממנו כלום….הוא תמיד יישאר פגום.
ילד פגום! כמו מוצר מקולקל.
חבל על כל מה שאני משקיעה בו. גם בזמן שלי בקבוצה.
אני לא רוצה להיות אימא של ילד מיוחד ולא רוצה להיות אימא מיוחדת בכלל!"

כמה היית נבהלת אם היית שומעת אימא מדברת על הילד שלה כך?
כמה היית נבהלת אם הייתי מספרת לך שיש לה ילד מאובחן על הרצף האוטיסטי?
כמה היית נבהלת אם המחשבות האלו היו עוברות לך?

באחת הקבוצות שאני מנחה, רבע שעה לפני שאמורה להתחיל הפגישה, אימא בשם צ' (שם בדוי) כתבה לי:
"אני לא אגיע יותר לקבוצה. זה לא להתכתבות בווטסאפ. נדבר כשתוכלי".
מודה, קצת ירד לי הלב, ידעתי שאין לי זמן להתקשר ולפתוח את זה, עם זאת ניסיתי להתקשר. לא היה מענה.
היא התקשרה אליי בבוקר למחרת ושיתפה שמבחינתה קבלה החלטה. לסיים עם כל מה שקשור להתעסקות בבן שלה. גם את הטיפולים שלו וגם את ההשתתפות בקבוצה.
אין למה לבזבז יותר זמן.
הוא פגום ממילא. אין בזה שום טעם.
הייתה לנו שיחה ארוכה שבה היא בעיקר דברה ואני הקשבתי לה.
בלי שמץ של שיפוטיות או בקורת, בהכלה ועיניים טובות.
שמעתי, הבנתי ונתתי לה ולמחשבות שלה מקום.

לקראת סוף השיחה היא שיתפה שתמיד היא שומעת כמה היא אימא איומה, כמה היא לא טובה, כמה המחשבה הזו שלה מרעילה את הילד שלה.
ואני חושבת לי בלב…בעיקר מרעילה אותך אהובה.
זה לא שהיא רוצה לאחוז במחשבה הזו, היא יודעת שהיא לא טובה אבל מבחינתה כרגע זו עובדה והיא תיתן כל סיבה הגיונית עבורה.
אבל היא התבלבלה להאמין לה. אפילו את עצמה היא שכנעה.

סיימנו את השיחה והיא שיתפה שהיא מתחילה להבין כמה זה בכלל לא קשור לבן שלה אלא אליה, היא עצמה.
כמה מקום היא לא לקחה לה. כל השנים ויתרה על קרירה  ועבודה, נטשה הכל ובעיקר את עצמה לטובת הטיפול בילדים שלה ובעיקר הילד המיוחד. היא מרגישה לא שווה.
היא התחילה להבין שבעוד היא כל כך עסוקה בתסכול שלה היא עצמה, עם זאת, לא מבינה שזה שלה בעיקר, היא לא תראה את ההתקדמות שלו, גם אם תעמוד מולה.
כעבור כמה ימים, הזמנתי אותה לחזור לקבוצה. להגיע היא וכל הקולות שבתוכה.
כמנחה, אני תמיד מוודאה שמה שקורה גם מחוץ לקבוצה – חוזר לקבוצה. אני סומכת על התהליך הקבוצתי. וגם כאן.
בתחילה התנגדה ואז ביום המפגש הודיעה שהיא מגיעה.
ועוד איך היא הגיעה!
מה אתם חושבים שקרה?

היא פתאום גילתה כמה היא לא לבד. כמה המחשבות שלה, הכי כמוסות וגרועות בעולם, כל מה שהיא מרגישה, יש עוד אימהות שמרגישות או הרגישו בעבר. ופתאום היה מקום.
היה מקום גם לה בקבוצה.
היא פתאום גילתה כמה היא לא לבד.
כמה המחשבות שלה, הכי כמוסות וגרועות בעולם, כל מה שהיא מרגישה,
יש עוד אימהות שמרגישות או הרגישו בעבר.
ופתאום היה מקום.היה מקום גם לה בקבוצה.
הקבוצה בהנחייתי מאפשרת שיח פתוח ובטוח לכל מחשבה, שאלה, התייעצות ובקשה. לקבל כלים מעשיים, ידע והכוונה. ולפעמים – רק שיחה והקשבה

לשמור גם לך מקום בקבוצה הבאה ?