כמה נשאלתי השבוע על השאלה הזו.
פנו אליי המון נשים ואפילו לא מעט אבות.
מסתבר שפוסט תמים ואפילו ביחס אליי – קצר ?
עורר לחשיבה והמון שאלות נוספות ובעיקר נשאלתי בפרטי איך אני רואה אותי היום?
איך זה בא לידי ביטוי כשאני "אני" היום?
בניגוד לתשובה שלא מצאתי אז, היום זה נשלף לי ככה מיד.
אני דואגת למלא אותי. שואלת את עצמי בכל יום –
מה ממלא אותי? ודואגת למסיכת חמצן.
כאדם אני בוחרת לעסוק בהימנעות ולא בכיבוי שריפות. גם בהורות.
זה גורם לי לחשוב ולהיערך מראש ולהשקפתי – זו השקעה לטווח ארוך
? קודם כל – ללמוד לאהוב אותי. כמו שאני. ברגע הנתון הזה.
לא בתנאי ש…לא כשיקרה, כשארזה/כשאסתפר/כשאתאפר.
ככה כמו שאני. זה למידה יומיומית והכי קלישאתית וזו תמצית האמת.
? אני בוחרת ולומדת להצמיח אותי ביום יום בדברים הכי קטנים- לומדת מה שמענין אותי.
? מודעת למה אני אוכלת ומכניסה לי לפה (עברתי לתזונה קטוגנית שעושה לי טוב בגוף
? אני מייצרת לי זמן למנוחה, גם קלה.
גם כשזה על חשבון או בעיקר כשזה על חשבון משהו אחר שיש ביומן
? זמן להרפיה –זה יכול להיות 5 דק' בחניה כשאני מחכה לילדה או שניה לפני שנכנסת לקבוצה.
? מדיטציה – גם מדיטציית "סתמי" עובדת לי כשאני עמוסה במחשבות…
שמה לי מוסיקה (יש לי דיסק קבוע באוטו) או מדברת לעצמי ב4
מנטרות של ה-אופונופונו וזה מנקה אותי ואת המחשבות שאוכלות לי את הראש.
? מתמידה בספורט ומתחייבת – רק הספורט שאני אוהבת ושמעלה לי תדר.
? "עושה רק מה שאני אוהבת"– אני חיה בתשוקה.
זו לא סתם קלישאה כשאני עושה את מה שאני אוהבת עם נחישות ומיקוד אני שומרת על חיים מאוזנים ובריאים.
עם התמדה אני מגיעה לתוצאות ולסיפוק.
השנה הזו זו ההוכחה הכי חזקה לאמירה הזו.
? למדתי ששליח זו לא מילה גסה וגם לא מאוד יקרה.
ביחס לזמן שלי ולהקרבה – משלמת עבור מיקור חוץ לשליחויות ולא רואה בזה בזבוז כסף כמו קודם
אלא השקעה ולא מבזבזת אנרגיה לשווא (סופר/בגדים/מוצרים לעבודה).
קודם הייתי רצה ואוספת כל דבר. מכל מקום בארץ בערך.
כמה בזבוז המשאב שהוא אני.
לקח לי שנים להבין את זה.
? אני מסגלת לי הרגלי עבודה שתומכים בי –
אני משקיעה בלבוש שלי ולא נמרחת עם הפיגמה, גם כשאני יכולה (לפעמים בוחרת לעבוד מהבית).
? אני בוחרת לחיות באומץ ולא מנוהלת על ידי פחד – זה לא שאני לא חוששת אלא שמה אותו שק קמח על הגב וצועדת יחד איתו.
יש אינספור דוגמאות בהתנהלות ששיניתי.
גם בתפיסות שלי ובבית, מול הבן זוג שלי –
? אני לא הטלפון הראשון יותר לבי"ס למשל אלא הוא, גם לרופא.
יש אותי בתוך סדר העדיפויות. זה העיקר. אני לא למטה. אני שם. חלק מהארגון.
אני בראשו, למעשה עם שותף שהוא בן הזוג.
כיועצת ארגונית ומדריכת הורים במקצועי, הבנתי שגם משפחה זה בעצם ארגון
החיבור בין שני הדיסיפלינות הלכאורה כל כך שונות שלי – מחוברות מעצם היותן:
אבחון, פירוק והרכבה של תהליכים ומבנים משפחתיים/ארגוניים.
מנכ"ל החברה הוא האם והאב כיחידת רווח והפסד – יחידה כלכלית עם מטרות ארוכות וקצרות טווח.
? אני מחויבת לעצמי! אני המנהיגה של הבית ושל העסק שלי!
? אני הולכת עם האמת שלי. אני מאמינה בי.
הימרתי השנה בכמה נקודות על עצמי וזה היה הימור או כמו שאמיר אמר: "הוכחת שאת מניה בטוחה!".
והילדים?
הם העובדים החמודים שמעסיקים אותנו כל הזמן ?
