מרגישה מבורכת ביום ההולדת השנה

.

אשתף אתכם שזו היום הולדת הראשונה מאז האבחון של יובל
שאני מאושרת, רגועה, נושמת על אמת בתוך היום הזה.
שנים שחגגתי ימי הולדת בראווה גדולה, עם כתר פרחים על הראש,
הולכת איתו כמו טווס לכל מקום.
מרגע שהגיע האבחון, החגיגה עבורי נגמרה.
ואז שנים אחרי, אני נגמרתי. נעלמתי.
בתוך ההתמודדות, בתוך ההורות המיוחדת, בתוך הזוגיות. בתוך עצמי בעיקר.
היום אני חוגגת 44 שנים של ילדה שנולדה טובה, מוכשרת, חכמה, ראויה, שמחה ומלאה מלאה באהבה.
חוגגת בשמחה גדולה
לקח לי הרבה להגיע לכאן, כמו שאני.
זו עבודה קשה!מודה שחיפשתי בכל העולם ובסוף מצאתי את עצמי.
מי שמכיר אותי, מכיר את העוצמות שלי.
את עוצמות הכנפיים שמעיפות אותי
כששואלים אנשים על ערש דווי מה הדבר שהם הכי מצטערים עליו- אתם יודעים מה הם תמיד אומרים?
הם מצטערים על מה שלא עשו. לא על מה שעשו.
על מה שלא היה להם האומץ/הכוח לעשות וכבר לא יעשו.

ברגע מורכב, שרית אהובתי הקדישה לי שיר של ביונסה שאני חולקת אתכם:

"…אני רוצה להשאיר את עקבות רגליי בחולות הזמן
משהו שאני משאירה מאחור.
כשאני אעזוב את העולם הזה, לא אשאיר שום חרטה.
הייתי כאן, חייתי, אהבתי, הייתי כאן.
עשיתי, עשיתי, כל מה שרציתי וזה היה יותר ממה שחשבתי שזה יהיה
אני אשאיר את חותמי כדי שכולם יידעו שהייתי כאן
אני רוצה לומר שחייתי כל יום, עד שמתתי
אני יודעת שהיתה לי נגיעה בחיים של מישה
והלבבות בהם נגעתי, יהיו ההוכחה שאני עוזבת
שעשיתי שינוי והעולם הזה יראה.."

אני עושה את הדבר שאני הכי אוהבת.
אני נוגעת בלבבות של אנשים, בחיים שלהם. של המשפחות והילדים שלהם.
אני משפיעה באופנים שלא חשבתי שאוכל.
אני מלווה עשרות הורים מיוחדים שעוברים במסע שלי. בשביל שלי.
למענם אני יוצרת ובונה שבילים נוספים.
אתם חלק מחדרי הלב שלי. אתם יודעים.

תודה על כל המתנות שאני מקבלת בחיי.
תודה על המשפחה שלי-הוריי, אחיותיי, אחיי, אמיר, ילדיי, חברות הנפש שלי

צילום: אלה פאוסט
איפור: Merav Oron

קישור לשיר:https://www.youtube.com/watch?v=OcEHno9ErrA