נעים להכיר

שמי שרון והקמתי בית להורות מיוחדת. בית שנולד מבפנים כי אני אימא מיוחדת לליאם, יובל ואמה.
ליאם אובחן עם לקות שמיעה ויובל אובחן עם אוטיזם, הפוטוניה, לקות למידה, ADHD ושאר ירקות.
בהכשרתי אני מנחת קבוצות, מדריכה עם ניסיון של עשור, ותומכת רגשית עבור הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.
אני בעלת תואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני, תואר בהנחיית קבוצות בגישה האינטגרטיבית הוליסטית ומשמשת כנציגת הורים במינויו של שר החינוך בוועדות אפיון וזכאות.
אני מאמינה שאנחנו ההורים חשובים, ולכן אני שמה את הפוקוס על ההורים ולא על הילדים. ניסיוני לימד אותי שהעצמת ההורה מסייעת לילד שלו, מכיוון שהורים לילדים עם צרכים מיוחדים פשוט לא דואגים לעצמם תוך כדי הטיפול בילדים.

הסיפור האישי שלי
בעודי אימא צעירה, עם תינוק בן שנה ותינוק נוסף שרק נולד, הבנתי שאני מלכתחילה בסיטואציה מאתגרת.
בהמשך התווסף "הטייטל " אימא מיוחדת שגרם לי להבין שיש לי שתי אפשרויות. האחת- לחיות על טייס אוטומטי, השנייה- לקבל את המציאות הקיימת ולייצר חלומות חדשים עבורנו כמשפחה.
בתוך הקושי הכי גדול שלי, חלמתי על מקום שירגיש כמו בית, בית שאוכל להגיע אליו להירגע, לנשום ולהיות אני. להניח את התיק לרגע בצד, שיהיה מי שיקשיב לי בלי מבוכה או רגשות אשם. מתוך הצורך האישי שלי הקמתי את המקום המופלא הזה בשבילכם, כדי שתדעו- אתם לא לבד.
עברתי דרך הכאב, הבושה, הכעס, הבדידות והאתגרים הבלתי פוסקים.
המסע הזה, הפגיש אותי עם מגוון קצוות ה"קשת", הוליך אותי באתגרים לא פשוטים בתוכי, עם בן זוגי, עם מעגלי התמיכה הקרובים והרחוקים.
אני גאה להיות ”אמא מיוחדת“ ובעיקר ייחודית. אני אמא סקרנית, חוקרת, גם ביקורתית. מג‘נגלת מאה כדורים באוויר (לפחות), יצירתית, סבלנית ומכילה, רעשנית ולא מוותרת. לא מוותרת עליהם, לא מוותרת להם.    
במסע שלי הבנתי איך לא לוותר על החלומות שלי. שזה אפשרי עבורנו כמשפחה, בין היתר, לצאת לחופשות ולחוות חוויות של רגיעה, שמחה והנאה.
ללמוד לבקש עזרה ולדעת לקבל אותה, להיפגש עם משפחה וחברים ולחוות תחושת הקלה לעומת בושה והסתרה.

למי ולמה הקמתי בית להורות מיוחדת?
כשאני מדברת על משפחה מיוחדת, אני מדברת על משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים על כל קשת הלקויות ההתפתחותיות (אוטיזם, עיכוב התפתחותי, CP, תסמונות שונות כמו טורט ועוד).
כאימא מיוחדת אני יודעת בדיוק למה אתם זקוקים.
אני מכירה את זה היטב – איך עם קבלת האבחון, אנחנו נכנסים, בעל כורחנו לעמדת פיקוד וחווים סערה רגשית עצומה בניסיון למצוא מסגרת מתאימה עבור ילדינו, להתאים את הבית לצרכים המשתנים, להתמודד עם מטפלים מסוגים שונים ומול הבירוקרטיה.
כל אלו יוצרים תחושות שמלוות בחרדה, אשמה, האשמות הדדיות וכעס.
הכלים והידע שרכשתי במרוץ השנים, מאפשרים לי ללמד ולהשתמש במודלים שפשוט עובדים ומעניקים להורים את היכולת לפתח כוחות לטפל בעצמם, להתפתח ולחולל שינוי בהורות המיוחדת שלהם. הניסיון האישי שלי לימד אותי בפועל מה עובד ומה פחות, הניסיון המקצועי השלים עבורי את השאר.
התשוקה שלי היא לשתף את הידע והמידע שצברתי בעשור האחרון, בגובה העיניים, בשיחה מלב אל לב ולתת לכם כלים איך אפשר להתנהל אחרת.

מה אני עושה בשבילכם?
אני מנחה אתכם ההורים, בתהליכים אישיים וקבוצתיים במפגשים חווייתיים, מתוך מטרה לייצר תהליך של התפתחות פנימית ואישית שתוביל לחיזוק היכולת שלכם לטפל בעצמכם ולחולל שינוי בהורות המיוחדת שלכם.
ביחד, נמצא את הדרך לשים פוקוס על הדברים החשובים לכם ונלמד מה עובד עבורכם, לשחרר את רגשות האשם ונסכים לחיות ללא בושה. תקבלו כלים להתמודדות עם החרדות והבלבול.
נשתף, נתייעץ ונלמד כיצד ניתן להתמודד אל מול המציאות המורכבת ולייצר שמחה, אמונה איתנה וחוסן פנימי. כל אחד עבור עצמו וכמשפחה.

תכירו את הייחודיות והכוח שלכם כמשפחה מיוחדת!
הבית שלי פתוח בפניכם, אתם באים?

ובנימה אישית:

שנים שאני הרגשתי קושי עצום לשתף מה עובר עליי, גם את המשפחה הקרובה שלי, חוויתי רגשות אשם על זה שלא הצלחתי להספיק הכל –  גם להיות אימא מהחלומות כמו שרציתי וגם אשת קרירה כמו שתכננתי, הרגשתי שאני צריכה להחביא את זה על מנת להצליח להתנהל ולא להתרסק. 

פחדתי שאם אחשוף את מה שאני מרגישה, איפול למרה שחורה ולא אצליח לצאת מזה לבד. 

אז הפסקתי להרגיש. לא יכולתי להרשות לעצמי להרגיש. 

ומה עושים באותם רגעים בהם מופיעים קולות פנימיים – אותם קולות של אשמה, של בושה והרצון להסתיר, של תסכול שמספרים לך כמה את לא עושה ודאי מספיק, כמה את חלשה, כמה את לא משקיעה כמו האימא בגינה.

אני למדתי לעצור. ולקחת נשימה ולהקשיב. אחד אחד בתורם. לכל קול וקול ואני נזכרת שהם באים לספר לי משהו. 

ואני לא נבהלת.

אני רוצה לתת להם לגדול. ולו לרגע. כי כשאני לא קשובה להם, הם נהיים מפלצתיים. ואני בטעות יכולה להאמין להם.

כשאני בוחרת לתת להם מקום, הם נעלמים דיי מהר כשלא היו.

ואני? אני מפנה את עצמי למחשבות מיטיבות, לחזק אמונות ודבקה במציאות.

במה שקורה לי "כאן ועכשיו".

אני מאפשרת לעצמי להרגיש.

המסר שלי אליך
עבורי, זה היה מסע של שנים תוך איבוד האני העצמי שלי
די מהר הבנתי שזו לא ריצת ספרינט אלא ריצת מרתון לכל החיים.
הבנתי שאוכל להתמודד בצורה הכי טובה רק אם אשנה את הכללים שהכרתי עד אותו הרגע, שהרי השתנה לי המשחק. למדתי מה עזר לי ומה פחות, מה עובד לילד שלי. למדתי מה המחיר של לא להתקלח בשקט יותר מדקה, לאכול בנחת ארוחה חמה, לדבר עם חברה.
לימדו גם אתם איך לבקש עזרה ולמה בדיוק אתם זקוקים בו לעזרה, מצאו גם אתם את העוגנים שיעזרו לכם במעגלים הקרובים והרחוקים.
למען הילדים שלכם ולמענכם
תשמרו עליכם!