נעים להכיר

שמי שרון והקמתי את המרכז להורות מיוחדת.
מרכז שנולד בעקבות היותי אימא מיוחדת לליאם, יובל ואמה.
ליאם אובחן עם לקות שמיעה ויובל אובחן עם אוטיזם, היפוטוניה, לקות למידה, ADHD ושאר ירקות.
במקצועי – מנחת קבוצות, מדריכת הורים ויועצת משפחתית. 
מטפלת LI CBT ומנחה צוותי חינוך ותלמידים בבתי הספר בעמותת "מצמיחים".
כמו כן, משמשת נציגת הורים במינויו של שר החינוך בוועדות אפיון וזכאות.

הקמתי את המרכז כי אני מאמינה שאנחנו ההורים חשובים.
במסע שלי, גיליתי שכהורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אנחנו פשוט לא דואגים לעצמינו, תוך כדי הטיפול בילדים.
ניסיוני לימד אותי שכאשר אני חזקה כהורה, היכולת שלי לסייע לילד עולה משמעותית.
אני אימא בעצמי לשני ילדים מאובחנים בעצמי ואני יודעת בדיוק מה עובר על הורים מיוחדים במסע שלהם.
גם אני בעצמי עוברת את המסע.

הסיפור האישי שלי
בעודי אימא צעירה, עם תינוק בן שנה ותינוק נוסף שרק נולד, הבנתי שאני מלכתחילה בסיטואציה מאתגרת.
בהמשך התווסף "הטייטל " אימא מיוחדת שגרם לי להבין שיש לי שתי אפשרויות:
האחת– לחיות על טייס אוטומטי
השנייה– לקבל את המציאות הקיימת ולייצר חלומות חדשים עבורנו כמשפחה.
בתוך הקושי הכי גדול שלי, חלמתי על מקום שירגיש כמו בית, בית שאוכל להגיע אליו להירגע, לנשום ולהיות אני.
להניח את התיק לרגע בצד, שיהיה מי שיקשיב לי בלי מבוכה או רגשות אשם.

מתוך הצורך האישי שלי הקמתי את המקום המופלא הזה בשבילכם,
כדי שתדעו- אתם לא לבד.

עברתי דרך הכאב, הבושה, הכעס, הבדידות והאתגרים הבלתי פוסקים.
המסע הזה, הפגיש אותי עם מגוון קצוות ה"קשת", הוליך אותי באתגרים לא פשוטים בתוכי, עם בן זוגי, עם מעגלי התמיכה הקרובים והרחוקים.
אני גאה להיות ”אמא מיוחדת“ ובעיקר ייחודית. אני אמא סקרנית, חוקרת, גם ביקורתית. מג‘נגלת מאה כדורים באוויר (לפחות),
יצירתית, סבלנית ומכילה, רעשנית ולא מוותרת.
לא מוותרת להם, לא מוותרת עליהם.    
במסע שלי הבנתי איך לא לוותר על החלומות שלי.
למדתי שזה אפשרי עבורנו כמשפחה, בין היתר, לצאת לחופשות ולחוות חוויות של רגיעה, שמחה והנאה.
למדתי לבקש עזרה ולדעת לקבל אותה, להיפגש עם משפחה וחברים ולחוות תחושת הקלה לעומת בושה והסתרה.

למי ולמה הקמתי את המרכז להורות מיוחדת?
כשאני מדברת על משפחה מיוחדת,
אני מדברת על משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים על כל קשת הלקויות ההתפתחותיות (אוטיזם, עיכוב התפתחותי, CP, תסמונות שונות כמו טורט ועוד).
כאימא מיוחדת אני יודעת בדיוק למה אתם זקוקים.
אני מכירה את זה היטב – איך עם קבלת האבחון, אנחנו נכנסים, בעל כורחנו לעמדת פיקוד וחווים סערה רגשית עצומה
בניסיון למצוא מסגרת מתאימה עבור ילדינו, להתאים את הבית לצרכים המשתנים, להתמודד עם מטפלים מסוגים שונים ומול הביורוקרטיה.
כל אלו יוצרים תחושות שמלוות בחרדה, אשמה, האשמות הדדיות וכעס.
הכלים והידע שרכשתי במרוץ השנים, מאפשרים לי ללמד ולהשתמש במודלים שפשוט עובדים
ומעניקים להורים את היכולת לפתח כוחות לטפל בעצמם, להתפתח ולחולל שינוי בהורות המיוחדת שלהם.

הניסיון האישי שלי לימד אותי בפועל מה עובד ומה פחות, הניסיון המקצועי השלים עבורי את השאר.
התשוקה שלי היא לשתף את הידע והמידע שצברתי בעשור האחרון, בגובה העיניים, בשיחה מלב אל לב ולתת לכם כלים איך אפשר להתנהל אחרת.

מה אני עושה בשבילכם?
אני מנחה אתכם ההורים, בתהליכים אישיים וקבוצתיים במפגשים חווייתיים,
מתוך מטרה לייצר תהליך של התפתחות פנימית ואישית שתוביל לחיזוק היכולת שלכם לטפל בעצמכם ולחולל שינוי בהורות המיוחדת שלכם.
ביחד, נמצא את הדרך לשים פוקוס על הדברים החשובים לכם
ונלמד מה עובד עבורכם, לשחרר את רגשות האשם ונסכים לחיות ללא בושה.
תקבלו כלים להתמודדות עם החרדות והבלבול.
נשתף, נתייעץ ונלמד כיצד ניתן להתמודד אל מול המציאות המורכבת ולייצר שמחה, אמונה איתנה וחוסן פנימי.
כל אחד עבור עצמו וכמשפחה.

תכירו את הייחודיות והכוח שלכם כמשפחה מיוחדת!
המרכז שלי פתוח בפניכם, אתם באים?

ובנימה אישית:

שנים שאני הרגשתי קושי עצום לשתף מה עובר עליי, גם את המשפחה הקרובה שלי,
חוויתי רגשות אשם על זה שלא הצלחתי להספיק הכל –  גם להיות אימא מהחלומות כמו שרציתי וגם אשת קרירה כמו שתכננתי.
הרגשתי שאני צריכה להחביא את זה על מנת להצליח להתנהל ולא להתרסק. 

פחדתי שאם אחשוף את מה שאני מרגישה, איפול למרה שחורה ולא אצליח לצאת מזה לבד. 

אז הפסקתי להרגיש. לא יכולתי להרשות לעצמי להרגיש. 

ומה עושים באותם רגעים בהם מופיעים קולות פנימיים – אותם קולות של אשמה, של בושה והרצון להסתיר, של תסכול שמספרים לך כמה את לא עושה ודאי מספיק, כמה את חלשה, כמה את לא משקיעה כמו האימא בגינה.

אני למדתי לעצור. ולקחת נשימה ולהקשיב. אחד אחד בתורם. לכל קול וקול ואני נזכרת שהם באים לספר לי משהו. 

ואני לא נבהלת.

אני רוצה לתת להם לגדול. ולו לרגע. כי כשאני לא קשובה להם, הם נהיים מפלצתיים. ואני בטעות יכולה להאמין להם.

כשאני בוחרת לתת להם מקום, הם נעלמים דיי מהר כשלא היו.

ואני? אני מפנה את עצמי למחשבות מיטיבות, לחזק אמונות ודבקה במציאות.

במה שקורה לי "כאן ועכשיו".

אני מאפשרת לעצמי להרגיש.

המסר שלי אליך
עבורי, זה היה מסע של שנים תוך איבוד האני העצמי שלי
די מהר הבנתי שזו לא ריצת ספרינט אלא ריצת מרתון לכל החיים.
הבנתי שאוכל להתמודד בצורה הכי טובה רק אם אשנה את הכללים שהכרתי עד אותו הרגע, שהרי השתנה לי המשחק. למדתי מה עזר לי ומה פחות, מה עובד לילד שלי. למדתי מה המחיר של לא להתקלח בשקט יותר מדקה, לאכול בנחת ארוחה חמה, לדבר עם חברה.
לימדו גם אתם איך לבקש עזרה ולמה בדיוק אתם זקוקים בו לעזרה, מצאו גם אתם את העוגנים שיעזרו לכם במעגלים הקרובים והרחוקים.
למען הילדים שלכם ולמענכם
תשמרו עליכם!